אני כואב, אני מרגיש רעב, אני מרגיש עצב או אני עצוב, אני ככה או ככה, אולי אתנהג ככה ואהיה יותר טוב, אולי אתנהג ככה ויותר יאהבו אותי, אולי אאעשה ככה ואהיה מצליח יותר, אני מרגישה רגשות אשם שגומרים אותי, אני כל כך פגוע מ …- כל אלה בין אם מחשבות או רגשות מתחילים באני ובהתיחסות של האני למשהו סביבו או בתוכו כלומר סוג של אנוכיות.

כל ההתעסקות הזאת עם המבנה אישיות שבנינו לנו – בין אם בחיים האלה או לאורך גלגולים רבים בסופו של דבר מגביל אותנו לאותה  – אישיות מוגבלת שגיבשנו לנו – לא משנה כמה אני מצליח, כמה אני שמח, מאושר , בריא או עשיר בסופו של דבר האישיות היא רק קליפה או שילוב של קליפות מעל האמת הקוסמית האינסופית – היכולות האינסופיות שלנוו והאהבה הקוסמית הזמינה לכל חינם ללא שום מאמץ.

בפוסט הקודם דיברתי על ההבדל בין האני לבין החוויה שהאני חווה ועל ההילכדות שלנו בחוויה, משם ההגעה לחופש דרך הרחבה של המרחק בין האני לחוויה – היום אדבר על מדיטציה שהיא יותר חותכת דרך שמעיפה ישר למקור – ויתור על האני.

אנחנו מגיעים למדיטציה בעצם כדי להשיג משהו בדרך כלל, לטפל בעצמי, להכנס לשקט, למצא את עצמי, להגיע לכניסה לשלווה או לשלמות או בכללי כתרגול להגיע להארה, בריאות, חוזק, חוסן, או סתם לכיף.

אבל מי הוא זה שרוצה את כל הדברים האלה – אותו עצמי חמקמק שמדברים עליו לעיתים כאגו ולעיתים כמינד ולעיתים כאשליית האני?

מהות המדיטציה של הוויתור על עצמי היא שכל זה הינו סוג של אנוכיות:

  • כשאני מתרכז במחשבות שלי אני אנוכי – אז אשחרר אותם
  •  כשאני במסכנות או קורבנות – אני באנוכיות מתעסק לי בעצמי במקום להיות
  • כשאני חש עצב ודוחה אותו כי לא בא לי להרגיש אותו אני אנוכי
  • כשאני חש עצב ומתמסר אליו כי אני זורם ורוצה לתת לו מקום לצאת מהמערכת – אני גם אנוכי-מתעסק לי בעצמי הרדוד שלי שחש כרגע את העצב הזה ונמצא בסבל עצום בגללו
  • כשאני רעב – מתעסק עם זה אני אנוכי
  • כשאני כועס ומתעסק עם זה …

כלומר כל התעסקות במשהו שמגיע מהמקום של האני היא פשוט אנוכיות – מהמקום הזה המדיטציה מתחילה – פשוט לשחרר ולוותר על כל מה שהוא אנוכי ולמעשה לשחרר לגמרי את תפיסת העצמי.

ולמי שרוצה הנחיה מסודרת למדיטציה:

  1. שבי במקום נוח ושקט
  2. התחילי בלחייך אל עצמך
  3. סרקי את הגוף – כל מתח או אי נוחות והתעסקות שלך בגוף היא אנוכית אז וותרי עליהם
  4. שימי לב למחשבות – מטבען כל מחשבה היא אנוכית אז נוותר גם עליהן
  5. שימי לב לעצב, כעס, שמחה, אהבה – כל מה שעולה בתחום הרגש והתחושות – אם את מתחילה להשאב אליהם ולהרגיש אותם במיוחד זו גם אנוכיות אז וותרי גם עליהם
  6. התבונני בזה שמתבונן במדיטציה – עצם העיה של המדיטציה עצמה היא אנוכית – וותרי גם עלי שחררי אותו
  7. הרגישי את זה שחווה את המדיטציה גם זו נקודת מבט ספציפית של אשליית העצמי – וגם זו אנוכיות וותרי גם עליה.

בסופו של דבר אנחנו נשארים עם חוויה של אור ואהבה שזורמים ללא כלום ללא מחשבות ללא התעסקויות בכלום כי כל דבר אחר הוא אנוכי.

שער המדיטציה הזה של הוויתור על עצמי בעצם מביא מייד לשער של הכאן ועכשיו כי הרי כל התעסקות בעבר או בעתיד היא אנוכית, הוא פותח את שער האהבה והשמחה כי בעצם כשאני מקלף את כל השכבות ומוותר על ההתעסקויות הקטנוניות של העצמי הנמוך כל  שנשאר זו אהבה שמחה וכלום שנובאים מהאני האמיתי שחווה את הכל.

בהמון אהבה ובהצלחה