למה לפתוח את הפלונטר של האני והתחושות, רגשות ומחשבות?

בעולם הזה של התעוררות רוחנית, של אלה שמחפשים משהו קצת שונה, שיודעים שיש דברים שמעבר בחיים האלה, זאת שמנסה להבין למה אני לא מסופקת, לא מאושרת, למה אני מרגישה בחוסר, למה אני נמצאת עם בן זוג אוהב אבל עדיין מרגישה לבד?  ישנו חוט מרכזי פשוט ומצד שני קשה כל כך להבנה אבל חשוב כל כך כדי להתקדם. האני וההזדהות שלו עם התחושות והרגשות שעולות בגוף.

למעשה התהליך של ההזדהות או הרכושנות כלפי דברים מסוימים יכול להתחיל עם דברים יותר חיצונים כמו השלכה או הזדהות עם הבן זוג – אני מקווה שמי שקורא את הלימוד הזה כבר עבר ועשה תהליכים ומהמקום הזה יתחבר ללימוד הפנימי יותר של האני וההזדהות שלו עם תחושות פנימיות.

אז מה זה הפלונטר הזה בעצם?

אני שמח, אני עצוב, אני רעב.
מי זה אותו אני ששמח רעב, כועס או עצוב?

השילוב הזה של המילה אני ותחושה או רגש גורם לקונספט מוטעה שאני הוא העצב – אני כרגע שמחה או אני כרגע רעב – דבר שלא ממש מאפשר חופש בחירה אלא כולא אותנו כקרבנות של התחושות והרגשות שלנו.

  • תנסו רגע להגיד אני שמח – גורם לכם להיות שמחים נכון?
  • עכשיו תגידו אני עצוב – מה קורה לכם ? נעשיתם עצובים נכון?
  • עכשיו תגידו אני חשה שמחה, מה ההבדל?
  • תגידו אני חשה עצב, מה ההבדל?

פחות הרגשתם עצב או שמחה – אז איך זה קרה? הוצאנו את עצמנו מהאשליה באמצעות הפרדה זאת שחווה את החוויה אינה החוויה עצמה אז היא לא לכודה בה.

מה ההזדהות גורמת?

מכירים את זה שתחושה מסוימת על כך קשה להכלה שאנחנו מתפוצצים? או בורחים מעצמנו ? בורחים לאכילה, שתיה, טלוויזיה, שיחה עם חברים או אפילו לעשות אהבה עם הבן זוג?
אולי אתם לא מכירים את זה ורק מודעים לזה שזה קורה – זמנים שאין לנו סבלנות לאף אחד, שקשה לנו להכיל את עצמנו, שאנחנו אוכלים סתם – או לא אוכלים בכלל. אולי אנחנו רוצים להיזרק לאיזו סדרה בטלוויזיה ולראות אותה בצורה מרתונית?

כל זה קורה כשיש לנו תחושה או רגש שקשה לנו להכיל – יכול להיות שבמקום להתמודד נזרוק אותה על מישהו אחר ובאשליה נרחיק אותה מאיתנו ככה – אבל כל זה קשור לאותה תופעה – הטעות של ההזדהות.

איך להשתחרר?

מה אם התחושה הזו אינה אני? אני הרי חווה את התחושה נכון?

עכשיו נסו להרגיש את זה בעצמכם רגע, כרן ועכשיו תעצרו – האם זה שחווה את התחושה הוא התחושה?
האם הוא משתנה מהתחושה?
מי זה אותו האני שחווה את הרגע הזה?

the hidden self

  • האם אני זה הגוף? – לוגית לא כי אני חש את הגוף
  • האם אני זה הרגש? לוגית לא כי אני מרגיש את הרגש
  • האם אני זה המחשבה? לוגית לא כי אני וחווית האני קיימת גם בלי מחשבה

אז איפה נמצא האני החמקמק הזה? בתרגול המדיטציות שאני מלמד אנחנו משחקים במדיטציות שונות דרך חלונות תודעה השונים של האני וחוויה של האני.

אותו אני חמקמק חווה כאב ועונג, עצב ושמחה רעב ושובע.
אבל האם משהו משתנה באני שחווה את אותם חוויות?

אם כתוצאה מתחושה אחת אני חווה תחושה של שמחה ומתחושה אחרת אני חווה תחושה של כאב או סבל האם אני הסבל? אני הכאב? או אני האושר שאני חווה?
שוב מי זה האני?

האני עדיין לא השתנה פשוט עברתי לחוות את התחושה הבאה כתוצאה מהתחושה הקודמת.


אז בעצם אם האני נשאר אותו הדבר מה זה אומר?

freedom

חופש – חופש בבחירה וחופש בהתנהגות

  • אני תמיד נשאר אני
  • תחושת השמחה היא לא אני
  • תחושת הכאב היא לא אני
  • תחושת האהבה היא לא אני
  • תחושת התסכול היא לא אני

מהמקום הזה יש לנו חופש חופש להכיל את כל התחושות והרגשות הללו בלי להיות עבדים שלהן, בלי להיות כלואים בדפוסי התנהגות הקשורים לסבל מעודף תחושה זו אחרת – הרי זו רק תחושה.

אם חשבתם לרגע ששכחתי את עצמי או אני מדבר על פילוסופיה – אז לא זו לא פילוסופיה – זו אמת שמגיעה מחוויה ישירה של המציאות שלי ושל רבים וטובים לפני – הלימוד כאן זה לימוד שקשור לשחרור.

ברגע שאני מבין שאני לא באמת החוויה שלי – נפתח לי כאן חלון של חופש חופש לחוות את הכל, חופש בחירה בהתנהגות שלנו וחופש בחירה בעשיה שלנו ובעצם פשוט חופש להיות.

בהמשך לכל זה אני רוצה לדבר על סבל. תחושת הסבל היא לא אני, אני לא באמת יכול לסבול , אני אולי .חווה סבל ועל זה במאמר הבא שיהיה על השחרור מהסבל